אריזות PET: בטוחות במגע ישיר עם מזון

מהי אריזת PET ולמה היא אידיאלית לבטיחות מזון

הבנת PET: המבנה והשליטה שלו בתעשיית המזון

פוליאתילן טרפטלט, או PET בקיצור, הוא בעיקרו פלסטיק שנוצר כאשר גליקול אתילן מתחבר עם חומצה טרפטלית שוב ושוב. מה שמייחד את החומר הזה הוא כיצד הקשרים הכימיים האלה יוצרים שרשראות ארוכות וחזקות המסוגלות לעמוד כמעט בכל דבר שמוטל עליהן, כולל נפילות ושינויי מזג אוויר. ברחבי העולם, כשליש מכל עבורי המזון מבוססים על PET מאחר שהוא שקוף מספיק כדי לראות את תוכנו, עובד היטב הן לאחסון קרה והן חם, ומתאים בקלות לצורות שונות. העובדה שהוא אינו נשבר בנפילה מסבירה מדוע בקבוקי משקאות, אוספי תבלינים וחבילות הארוחות המוכנות הפכו לפריטי מנוי מאז תחילת העשור התשעים. אף אחד לא רוצה שהארוחה שלו תתפזר בכל מקום בגלל תאונה פשוטה.

תכונות מפתח של PET שמבטיחות יציבות כימית וחוסר פעילות

PET אינו מגיב עם חומרים חומציים, חומרים בסיסיים או מזונות שומניים בטווח טמפרטורות רחב למדי, החל מ-60 מעלות צלזיוס מתחת לאפס ועד 130 מעלות. זה שונה מחומרים כמו פוליקרבונט או PVC שמכלילים לעיתים קרובות תוספים מזיקים כגון ביספנולים, רכות מסוג פטלטים וכימיקלים מזיקים מהסוג PFAS. מחקר הראה ש-PET עמיד בפני פירוק כאשר נחשף למים לאורך זמן, מה שאומר שהוא נשאר יציב הרבה יותר ממגוון פלסטיקים אחרים. מחקר אחד מצא שתכונה זו ממש מקטינה את הדליפה של מיקרו-פלסטיק בכ-89 אחוז בהשוואה לפוליסטירן, לפי ממצאים שפורסמו על ידי מכון Fraunhofer בשנת 2022.

חסר רעילות, חסר ריח, ואושר על ידי FDA במגע ישיר עם מזון

פלסטיק PET מסווג כ-GRAS על ידי ה-FDA בהתאם לתקנה 21 CFR 177.1630, לאחר בדיקות מקיפות בנוגע להגירה של חומרים. שיעורי ההגירה הממשיים של מרכיבי הבניין שלו נמוכים בהרבה מ-0.01 מ"ג לקילוגרם, כלומר בערך פי 500 פחות מהגבולות הבטוחים כפי שמוגדרים בחוקים האירופאים. חומר זה מאושר לא רק לאחסון מזון רגיל אלא גם למיכלים של אוכל לתינוקות ולציוד רפואי, ובכך עומד בהנחיות ה-EFSA ובדרישות ה-EU 1935/2004 לחומרים במגע עם מזון. בדיקות עצמאיות הראו שמבחרי אריזה ב-PET שומרים על איכותם למשך כשנים 18 עד 24 חודשים ללא התפתחות טעמים זרים או איבוד טריות.

הגירת חומרים כימיים ב-PET: סיכונים, מציאות והסכמה מדעית

איך פועלת הגירת חומרים: דגש על חומרים במגע עם מזון

הסעה כימית מתרחשת כאשר מולקולות מחומרי אריזה עוברים למזון דרך מגע ישיר. באריזות PET, תהליך זה תלוי בטמפרטורה (במיוחד מעל 70° צלזיוס/158° פרנהייט), משך המגע ותרכובות המזון. המבנה החצי-גבישי של ה-PET מגביל את ניידות המולקולות, ולכן מקטין את הסיכון להסעה בתנאי שימוש מומלצים.

תוספים ומונומרים בפלסטיק: האם הם קיימים ב-PET?

PET שונה מ-PVC ופוליקרבונט בכך שהוא אינו מכיל ביספנולים (כגון BPA), פתלטים או תוספים אחרים שעשויים להפריע למערכות ההורמונליות. בעת ייצור PET, יצרנים משלבים חומרים בסיסיים כגון אתילן גליקול וחומצה טרפטלית באמצעות תגובה כימית שיוצרת שרשרות פולימריות יציבות. מבחנים עצמאיים מראים שיש כמויות נמוכות מאוד של מונומרים שנותרו במוצרי PET גמורים, בדרך כלל מתחת ל-50 חלקים למיליארד. זה למעשה נמוך בהרבה מהמותר על ידי האיחוד האירופי לחומרי אריזת מזון, שמגדיר מקסימום של 0.1 מ"ג/ק"ג לחומרים העלולים לעבור למזון.

רמות נמוכות של מעבר באריזות PET בתנאים רגילים

מחקרים על PET הדגימו באופן עקבי שהיציבות הכימית שלו הופכת אותו לבטוח למדי לשימוש יומיומי. בשנת 1990, מדענים בחברת Food Additives & Contaminants ביצעו כמה בדיקות חשובות שבהן הם חשפו את מיכלי PET לטמפרטורות של כ-40 מעלות צלזיוס במשך עשרה ימים שלמים, טמפרטורה גבוהה בהרבה ממה שאנו רואים בדרך כלל בתנאי אחסון. מה שהם מצאו היה מעניין באמת: רק 0.01 עד 0.05 חלקים למיליון מאותם אוליגומרים ציקליים, בערך פי 500 מתחת למה שייחשב מזיק. וכאשר בוחנים מצבי שימוש בפועל, קצב ההעברה יורד עוד יותר. בדיקות על מים בבקבוקים הראו עקבות של זרזים של אנטימון טריאוקסיד בפחות מחצי חלק למיליארד לאחר שהייה בבקבוקים במשך שישה חודשים רצופים. זה נמוך להפליא בכל קנה מידה.

פיזור דאגות: אוליגומרים מסוג PET לעומת ראיות מדעיות

אוליגומרים של PET זוכים להרבה תשומת לב לאחרונה, אך מרבית המחקרים הטוקסיקולוגיים עדיין ממקמים אותם בקטגוריה של סיכון נמוך. קחו לדוגמה את הבדיקה האחרונה של הסוכנות האירופית לבטיחות המזון על החומר הזה משנת 2023. הם לא מצאו שום סימנים לנזק גנטי או לסיכון לסרטן, גם כשבדקו רמות חשיפה של עד 0.1 מ"ג לקילוגרם משקל גוף. זה למעשה גבוה בהרבה מהצריכה הרגילה של אנשים דרך מזון שמוגש באריזות PET – פי אלף בערך. ואז היה גם מחקר נוסף מ-2022 של המכון הפדרלי של גרמניה שאמר אותו דבר בדיוק. מולקולות קטנות אלו מתפרקות די במהרה לאחר שנכנסות לגוף שלנו ולא מצטברות לאורך זמן. לכן הגיוני שרשויות לא העלו את הרמה האדומה, למרות כל הדיסוננס סביב בטיחותפלסטיק.

הבטחה טוקסיקולוגית ורגולטורית לגבי הבטיחות של PET

השלכות בריאותיות של אוליגומרים מסוג PET: מה שהמחקר מראה

מחקר שפורסם ב-ScienceDirect בשנת 2023 בחן כ-14,000 נקודות נתונים שונות ומצא שאוליגומרים מסוג PET נוטים להיגרר למזון ברמות נמוכות למדי, בממוצע בין 0.02 ל-1.8 מיקרוגרם לקילוגרם במהלך מבחני סימולציה של מזון. שיעורי ההגרעה הללו נמוכים בכ-97 אחוז מהרמה שהסוכנות האירופית לבטיחות המזון מחשיבה עליה כבטוחה. כשמדובר בהשפעות על הבריאות, מחקר טוקסיקולוגי הראה באופן עקבי שכמות קטנה זו אינה גורמת לבעיות במערכות ההורמונים או בסיכון לסרטן, גם אם מישהו ית expos ל-500 פעמים הכמות הנורמלית דרך התזונה. הממצאים מצביעים על כך שאין כמעט סיבה לדאגה מפני חומרי PET שמפרישים חומרים מזיקים למזון שלנו.

תרחישי חשיפה מציאותיים ומחקרי הערכת סיכון

הערכות סיכון לוקחות בחשבון תרחישים קיצוניים כמו אחסון ממושך ומוצרי מזון חומציים. אריזות PET מראות:

• <0.1% מהצריכה היומית המתאימה (ADI) לאוליגומרים תחת בדיקות לחץ חום של ה-FDA (70° צלזיוס/158°F למשך 240 שעות)
• אין נדידת פטלאטים או BPA ניתנת לגילוי, בניגוד לחלופות פוליקרבונט
• תאמה מלאה לגבולות הנדידה לפי תקן האיחוד האירופי 10/2011 למתכות כבדות כמו עופרת (<0.01 מ"ג/ק"ג)

תאמה לתקנים גלובליים: FDA, EFSA ו-1935/2004 של האיחוד האירופי

מיכלי מזון מ-PET חייבים לעמוד בשלושה עמודי תורשה רגולatoriים מרכזיים:

מגבלות הגרעון וمواصفות החומר – PET חייב לעמוד ב

יצרנים מצפים:

• תכולת די-אתילן גליקול (DEG) <0.1% כדי למנוע העברה של טעם מתוק
• צמיגות מובנית ≥0.72 דל/גרם, לצורך יציבות רזין לבקבוקים
• אצטאלדהיד שאריתי <3 ppm בפרפורמים לאריזת מים
  אישורים של צד ג' כמו ISO 9001 ו-FSSC 22000 מאשרים פרמטרים אלו באמצעות:
• בדיקות כרומטוגרפיה של גזים כל שלושה חודשים
• מחקרי הזדקנות שנתיים בתנאי 60° צלזיוס/95% יחסית לחות
• ביקורות הגירה לפי קבוצה

השוואה של PET לחומרי אריזה פלסטיים אחרים מבחינת ביטחון

PET לעומת פלסטיקים נפוצים: ביטחון, יציבות וביצועים

כשמדובר בגורמים לבטיחות, ה-PET עומד בפער גדול מעל אפשרויות כגון HDPE ו-PP בגלל יציבות המולקולרית שלו והאי-פעילות הכימית שהוא שומר עליה. ל-HDPE יש בעיות כשנחשף לאורך זמן לאור UV, ובשלב מסוים הוא מתחיל להתפרק. לעומת זאת, PET אינו סובל מבעיה זו, ושומר על צורתו גם לאחר מגע עם חומרים חומציים או מזון שומני, כפי שמופיע בדוח יציבות החומרים שפורסם בשנה שעברה. מה ש verd macht את ה-PET ייחודי זה היכולת שלו לחסום אוקסיגן בצורה כה יעילה. מדובר על מחסומים שהם בערך תשע פעמים טובים יותר מאלו שמציע ה-PLA וכמעט ארבעים פעמים עמידים יותר בהשוואה ל-HDPE. זה אומר שהמזון נשאר טרי למשך זמן ארוך יותר, ללא צורך במגוון תוספים שматériels אחרים דורשים, בניגוד ל-PVC שчастית זקוק לכימיקלים נוספים כדי לשמור על האיכות.

למה PET מפחית חשיפה לחומרים מזיקים כמו BPA ו-PFAS

הדרך בה מייצרים את ה-PET אומרת שזה אינו מצריך חומרים מפריעים להורמונים כמו BPA או PFAS, שנדירים במיכלים מפוליקרבונט ופוליסטירן. כימיקלים אלו קושרו במשך השנים עם מגוון של דאגות בריאותיות. כשמדובר בתקני בטיחות, ה-PET עומד בכל הדרישות. מבחנים מראים שהוא נשאר בתוך הגבולות העולמיים למיגור מתכות כבדות, פחות מ-0.01 חלקים למיליון. הוא גם עומד בדרישות בנוגע לתרכובות אורגניות נדיפות. החומר הזה עומד גם בתקנות ה-FDA (21 CFR) וגם בהנחיות האיחוד האירופי (1935/2004) כשמדובר במגע ישיר עם מזון. עבור כל מי שמודאג ממה שהאריזה שלו עשויה לעשות לגוף, ה-PET מציע שלווה נפשית ללא פשרה על האיכות.

עמידות בפני קורוזיה כימית ושימור שלמות המזון לאורך זמן

בדיקות תעשייתיות מראות שה-PET עמיד ב:

• רמות pH בין 2.5 (מיצי תפוזים) ל-10 (פתרונות של דטרגנטים) ללא דליפה
• טמפרטורות עד 70° צלזיוס (158° פרנהייט) במהלך ההעשרה
• מתח מכני חוזר במהלך הובלה
  עמידות זו בפני קורוזיה מונעת את היווצרות הסדקים הקטנים הנפוצים במיכלים מפוליפרופילן, ומצמצמת את סיכון ההזנה של בקטריות ב-58% בהשוואה לאריזות רב-שכבות (כתב העת לבטיחות המזון, 2023).

אמון הצרכנים והתעשייה ב-PET לעומת חלופות אחרות

מעל 82% ממ изготовי המזון מעדיפים כיום את ה-PET למים בבקבוקים, רוטבים ומנות מוכנות, בשל היכולת להחזיר אותו למחזור ב-100% ובשל המוניטין שלו כחומר שאינו רעיל, לפי סקר NAPCOR משנת 2022. קמעונאים מדווחים על 34% פחות תלונות מצד לקוחות בנוגע לטעמים או ריחות לא נעימים בהשוואה לחלופות HDPE.

שאלות נפוצות

מהו פלסטיק PET ולמה הוא בשימוש באריזות מזון?

PET, או פוליאתילן טרפטאלט, הוא סוג של פלסטיק שנחשב לחזק וברור. הוא בשימוש נרחב באריזות מזון כיוון שהוא אינו נשבר בקלות, ש투ף כדי לראות את התוכן, וניתן לעיצוב בצורות שונות ובטמפרטורות שונות, מה שעושה אותו אידיאלי לשימור בטמפרטורה נמוכה וגם גבוהה.

האם PET בטוח לשימור מזון?

כן, PET נחשב בטוח לשימוש באריזות מזון. החומר אושר על ידי ה-FDA, מסווג כ-GRAS, ותואם את הנחיות ה-EFSA ואת התקנות האירופיות בנוגע לחומרים במגע עם מזון. PET אינו מגיב עם מזונות חומציים, בסיסיים או שומנים, מה שמפחית את הסיכון להגירה כימית לרמות לא בטוחות.

איך מתפקד ה-PET בהשוואה לפלסטיקים אחרים כמו HDPE או PVC מבחינת ביטחון?

ה-PET יציב יותר וכימיamente אינרטי בהשוואה ל-HDPE ול-PVC. בניגוד ל-PVC, PET אינו מכיל חומרים מוספים מזיקים כגון פטלאטים או ביספנולים, מה שהופך אותו לחלופה בטוחה יותר לאחסון מזון. יש לו גם תכונות מمتازות של מחסום חמצן, אשר עוזרות לשמור על טרייה של המזון למשך זמן ארוך יותר.

האם ניתן להחזיר ייצור למיכלי PET?

כן, מיכלי PET ניתנים להחזרה מלאה. הפופולריות של החומר בין יצרנים וצרכנים נובעת חלקית מהיכולת להחזירו ולהשפעה הסביבתית המינימלית שלו כאשר הוא מוחזר כראוי.

האם PET משחרר חומרים מזיקים בחום?

בתנאי שימוש טיפוסיים, ל-PET יש רמות נמוכות של נדידת חומרים. בדיקות מרחיבות, כולל בדיקות דחק תחת חום, מראות שמיכלי PET משחררים חומרים בתוך גבולות בטיחות, הרבה מתחת לסף המותר על פי הרגולציה.